ההבדל בין חוות דעת רפואית לחוות דעת רפואית טובה – רפואת שיניים, פה ולסת
רופאי שיניים רבים מתמודדים מדי יום עם החלטה לא פשוטה על עקירת שיני בינה. מתי לא ניתן להמנע מעקירה? מהם התסמינים לבקיעה לא תקנית של שן בינה? בדקנו את הנושא
לעומק.
השימוש בשיני הבינה יכול לסייע בתפקוד היומי אך כאשר הן לא בוקעות כשורה (שן טוחנת שלישית בוקעת אחרונה או שאינה בוקעת בכלל), הן עלולות להפוך לגורם משמעותי למחלת פה
וחניכיים. המיקום האחורי של שיני הבינה מקשה על ניקוי ראוי בשגרה, מה גם שכאשר השן כלואה בחלק זה, היא גורמת נזקים לשיניים סמוכות.
באיזה מצבים יש לבצע עקירת שיני בינה?
שיניים כלואות הוא מצב בו שיני הבינה נתקעות בתוך הלסת, בשל חוסר מקום. הכליאה יכולה להיות מלאה או בקיעה חלקית, כאשר גם שורשי שיניים עלולים לגרום למגוון בעיות בפה,
במידה והם מתפתחים בכיוונים שונים או זוויות חריגות.
גודל הלסת וצורת גדילת השיניים הם אלה שקובעים אם עלולה להיות בעיה בשלב כלשהו. בעת בקיעת השיניים, חלק ירגישו בכאבים וסימפטומים נוספים ואחרים לא ירגישו את התהליך
כלל. חשוב לציין כי רק באמצעות צילום רנטגן מתאים יוכל רופא השיניים לאבחן את סוג הכליאה ולהחליט על עקירה.
הסימפטומיים העיקריים המעידים על צורך בעקירת שיני בינה הם: כאבים, דלקות מקומיות, נפיחות בפנים ונפיחות בחניכיים באזורים הפנימיים של הפה.
שן בינה כלואה עלולה ליצור בעיות בריאותיות, בזמן לא ידוע, לכן רופאי שיניים רבים יעדיפו לבצע טיפול מוקדם אשר ימנע בעיות בעתיד.
עקירת שן בינה בזמן התפתחות דלקת
בעיות כאלה ואחרות בשיני הבינה, עלולות להוביל לדלקת חריפה, המלווה בכאבים ובפגיעה משמעותית בשגרה. בשלב זה של דלקת, לא מומלץ לבצע עקירה, אשר עלולה לגרום
להתפשטות הזיהום ולהחמיר את המצב. ההמלצה המקובלת היא לשלוט בזיהום ולצמצם אותו באמצעות היגיינה אוראלית ותרופות אנטיביוטיות לטיפול בדלקת, עד להחלמה, ורק לאחר מכן
לבצע עקירה.
מאמרים קשורים
