ההבדל בין חוות דעת רפואית לחוות דעת רפואית טובה – רפואת שיניים, פה ולסת
שיני בינה, ברמת ההגדרה, הן השיניים האחרונות שהתפתחו אצל האדם. אלו הן שיניים טוחנות, אשר ממוקמות בחלק האחורי בפה ובוקעות לרוב בין השנים 18 ל-25. הבעיה היא שהן עלולות גם להפוך להיות צרה צרורה. עקירה של שיני בינה נחשבת לאחת הפעולות הנפוצות ביותר בתחום הכירורגיה הדנטלית.
מכאן, עולה שאלה שחייבת להישאל: בכלל חשוב לעקור את השיניים, ומתי זה מומלץ פחות? השאלה הזו מעסיקה לא מעט אנשים, כאשר אפשר לטעון שבאופן כללי, התשובה לכך היא ברורה: כאשר השיניים האלה עושות בעיות, כמובן.
התרחיש המקובל: כאבים ודלקות
יש הסבורים כי כל שן בינה צריכה להיעקר בשלב זה או אחר. ובכן, זה לא ממש מדויק, כאשר מרבית המומחים הדנטליים סבורים שכל מקרה צריך להישקל לגופו. מבחינה מעשית, את השן נהוג להוציא כאשר היא גורמת לכאבים או לאי נעימות מסוג אחר, מה שבהחלט יכול להיגרם בהתחשב בתפקיד המרכזי שלה בהליך הלעיסה והטחינה, או בעומס שמופעל עליה.
נהוג להבחין בין מספר מצבים שעלולים להביא לאותו צורך לעקור את שיני הבינה. כאשר השיניים מביאות לכאבים או לדלקות, הכאב עלול להיות בלתי נסבל. אם השן "מתה" או נמצאת בשלבי גסיסה, סביר להניח שהגורם הרפואי יבחר לעקור אותה, ורצוי שעה אחת קודם. גם מצבים בהם השן הבעייתית מביאה לנפיחות בפנים או בקו החניכיים יביאו לאותה המלצה של הגורם הרפואי המוסמך.
בעיה נוספת היא שדלקות, ציסטות או אפילו גידולים בחלל הפה עלולים להתחיל משיני הבינה. מכאן נובע שיש מקרים, אמנם נדירים מאד, בהם דלקות וזיהומים בשן הביאו לטרגדיות של ממש ואף הסתיימו במוות. אבחון הבעיה וטיפול מוקדם בה, בעת הצורך, הם מפתח מרכזי להתמודדות איתה.
קודם מטפלים בזיהום
הערה חשובה אחרת היא שעקירה של שיני בינה צריכה להתבצע במלוא הזהירות ותשומת הלב. רוב המומחים יעדיפו שלא לעקור את השיניים במצב של דלקת חריפה בהן, ולו מכיוון שהדבר עלול להביא לכך שהזיהום יתפשט לאזורים אחרים בפה. קודם כל, לכן, יש להגיע למצב של "שליטה" בזיהום ולהקטין את המימדים שלו, מה שנעשה באמצעות תרופות, שטיפות פה וכלים אחרים.
מאמרים קשורים
